בניגוד למגמה בשוק הסחר העולמי בה הגלובליזציה נותנת אותותויה והמסחר הגלובלי נעשה פשוט עם השנים. עולם מוצרי התקשורת נשאר הרחק מאחור ומפוקח ברגולציה כבדה בכל מדינות העולם.

רגולציה במכשירי קשר נובעת מסיבה פשוטה, בעוד מוצרים אחרים ניתן לייבא בכמויות בלתי מוגבלות מוצרי תקשורת משתמשים כולם בטווח תדרים מוגבל יותר משנדמה לנו. נוסף על כך ממשלות משתמשות בחלק גדול מטווח התדרים הללו לצרכים שוטפים אשר הפרעה להם עלולה לעלות בחיי אדם.

ולכן המדינה מנהלת את שוק מכשירי הקשר ומקצה טווח תדרים לשימוש שונים. כך מטוסים אשר מתקשרים עם מגדל הפיקוח לא יפריעו לפעילות צה"ל וכוחות הביטחון, ישנם שימושים רבים לגלי רדיו והרגולציה של משרד התקשורת מאפשרת שמירה על תפקוד תקין ורציף של כלל השימושים, החל ממכשירי קשר וכלה בתחנות טלוויזיה, למידע נוסף על טווח התדרים ושימושם.

הרגולציה במדינת ישראל מתבצעת בשלושה אופנים, מתן רישיונות לייבוא וסחר, גביית אגרה עבור שימוש בתדרים ע"י לקוחות קצה, מתן רישיונות עבור תחנות אלחוט.

מתן רישיונות לייבוא וסחר – בעוד מוצרים יומיומיים אחרים ניתן פשוט להיכנס לעלי אקספרס ולקנות ולקבל בדואר אחרי זמן מה, ע"פ פקודת הטלגרף יבוא וסחר של מכשירי קשר ייעשה רק עם הרשיונות הנדרשים לכך, וכל מכשיר קשר מצריך בנוסף אישור מיוחד לו. חשוב לשים לב שהתקן הישראלי מחמיר יותר מהאירופאי כך שיש מכשירים שחוקיים באירופה אך מחוץ לחוק בישראל. תקן אירופאי כמובן מקל על התהליך אך לא פוטר ממנו.

אגרת שימוש בתדר – מדינת ישראל גובה אגרה שנתית עבור כל מכשיר קשר שנעשה בו שימוש על מנת לפקח ולנטר את כמות המכשירים בשימוש בארץ. יוצאי דופן הם מכשירים המשדרים בטווח  PMR446. טווח תדרים זה הוא טווח מוסכם לשימוש חופשי ברחבי המדינה ללא צורך באגרה ונעשה בו שימוש אך ורק ע"י מכשירים פטורי אגרה שעוצמת שידורם לא עולה על 0.5 וואט.

מתן רשיונות עבור תחנות אלחוט – במקרים בהם צריך לשדר למרחקים גדולים כגון אתר בניה גדול במיוחד או תחנת רדיו וכד' חובה על פי חוק להוציא רישיון עבור תחנת אלחוט.

לסיכום הרגולציה במוצרי תקשורת קיימת בכל מדינות העולם והיא נועדה על מנת לעשות ניהול תקין ושוטף של השימוש בתדרי הרדיו על מנת לשמור על נוחות עבור כלל המשתמשים ולהימנע משיבוש תדרים.